|
המאמר מתאר ומפרש את ההתנסויות החוויתיות* ) של ס.מ. שהתקיימה בשנת 1997 במסגרת תכנית הכשרה דו-שנתית בתרפיית הגשטלט בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב.
תורת הגשטלט (מגרמנית GESTALT פרושו: תבנית או שלם מאורגן) הינה אסכולה פסיכולוגית והשקפת חיים הרואה באדם וסביבתו שלמות אחת המורכבת מיסודות שונים ומכוחות קוטביים המתקיימים בינהם יחסי גומלין. ההתנסות המתוארת כאן, מציגה הלכה למעשה את שלב התסכול ועד למוכנות לפיצוץ והפיצוץ גופא ודרך ההתמודדות עמו.
למאמר המלא...
|
|
המאמר מתאר ומפרש את ההתנסויות החוויתיות של א. ושל נ.
תורת הגשטלט (מגרמנית GESTALT פרושו: תבנית או שלם מאורגן) הינה אסכולה פסיכולוגית והשקפת חיים הרואה באדם וסביבתו שלמות אחת המורכבת מיסודות שונים ומכוחות קוטביים המתקיימים בינהם יחסי גומלין. התנסויות המתוארת כאן, מציגים הלכה למעשה את הכוחות הקוטביים המתקיימים ב-א. וב-נ. ודרך ההתמודדות עמם.
למאמר המלא...
|
|
גשטלט (Gestalt) [מגרמנית תבנית או שלם] עוזר להגיע לרמת מודעות עצמית רחבה ומעמיקה יותר. מודעות לרגשותיך, לגופך, למחשבותיך ולסביבתך. מעודד להיות מודע לצרכים האמיתיים ולפתח מיומניות ולספק אותם, מבלי שאתה תפגע באחרים. עוזר ליצור מגע מלא יותר עם התחושות שלך- המאמר מאמן אותך לקראת טכניקות המודעות שהקו המשותף להם הוא שהמתאמן מרכז את מודעתו על ידי משפט בסיסי שמנחה אותו ואת המאמן מראשית התהליך האימון ועד סופו, והוא: "כעת אני מודע לכך ש...". שכן, פרלס אמר "שכאשר "המתאמן" מודע באופן מלא למבוי - הסתום (The impasse), המבוי-הסתום יתמוטט".
למאמר המלא...
|
|
רייקי, שמקורה מהחכמה הגבוהה-הרוחנית ומכוח החיים הקוסמי והמביאה חיים לעולם, תרמה רבות לטיפול הגשטלטיאני פרי פדריך (פריץ) פרלס, המייסד והדמות המרכזית של טיפול הגשטלט. גם לחסידות הייתה חלק נכבד בגיבוש דרך החשיבה ההוליסטית של מייסד הגשטלט הטיפולית, שכן, פרלס קבע ש "תרפיית התבנית היא פילוסופיה המנסה לחבור יחדיו עם כל השאר, לעלות בקנה אחד עם כל השאר - עם הרפואה, עם מדעי הטבע, עם היקום, עם מה שיש (גשטלט מלה במלה 21 ) . המאמר מבקש להצביע ולו על קצה המזלג ממכלול ההיבטים הרבים בין רייקי, הגשטלט והחסידות בבוא האדם לאמן עצמו לקראת איזון ושמירת אנרגיות חיוביות.
למאמר המלא...
|
|
הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית, מאמינה בהשפעת הפילוסופיה הקיומית, שהתופעות המתרחשות בחיי האדם צריכות להיות מנותחות לפי הערך הייחודי של עצמן שמתוך ניסיון החושים של בני האדם. מבחינת האכזיסטנציאליזם מתן הסברים על קיום האדם מתבטלים. במאמר זה, בוחן המחבר את התופעות באדם מראייה אובייקטיבית כפי שהן מתגלות באותו הרגע שבהווה במסגרת אימונו. המחבר ינסה להסביר בכך את התרומה העצומה של הפילוסופיה הקיומית לפסיכולוגיה הקיומית, לפי מושג הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל, פילוסוף יהודי גרמני . תרומה זו החזירה את האדם לאני האמיתי והשלם שלו.
למאמר המלא...
|
|
לא לחינם הצהירו הפילוסופים האקזיסטנציאלים שהקוטביות מאפיינת את התבונה ומעניקה לה את יתרונה הסגולי דווקא מתוך הניגודים וההפכים, שאינם תבוניים אלה בעלי עוצמה רגשית. עוד הוסיפו, כי הקוטביות מרחיב את מודעותו והבנתו של האדם, ומעמיק את ממשותו, גורם לאדם לפעול במיטבו, ולפתח ולהכיר את הפוטנציאל שבו. מחבר המאמר, יעמיד את האימון בקוטביות על יתרונה הסגולי של התבונה בדיעבד ויסביר הכיצד באימון קוטביות באדם הופך את קיומו של אדם לממשי ומוחלט עד לשלב ש"רובד המוות מתחיה", כפי שסבר פרלס, אבי תרפיית הגשטלט.
למאמר המלא...
|
|
הפגישה בין אלוקים והאדם שרוזנצווייג מתאר היא למעשה "התמצאות" (נהריים: 206). במילים אחרות הפגישה הזו היא התגלות. התגלות שכל יסודה המקראי במגילת שיר השירים.
המאמר בחלק השני ממשיך להסביר את מאמרו של רוזנצווייג, כי התגלות זו, אינה מתרחשת על הר סיני. היא התגלות בין אלוקים והאדם. זאת ועוד, זו התגלות של אלוקים בנפש של כל אדם ואדם. יתירה מזו, זו פגישה של המוחלט בנפש האוהבת. לכן, מהותה של "ההתמצאות" באה לביטוי בפעולת הגילוי – ההוצאה מהכוח הבריאה לפועל הפגישה בין אלוקים ואדם.
למאמר המלא...
|
|
הפגישה בין אלוקים והאדם שרוזנצווייג מתאר היא למעשה "התמצאות" (נהריים: 206). במילים אחרות הפגישה הזו היא התגלות. התגלות שכל יסודה המקראי במגילת שיר השירים.
המאמר יבוא להסביר את מאמרו של רוזנצווייג, כי התגלות זו, אינה מתרחשת על הר סיני. היא התגלות בין אלוקים והאדם. זאת ועוד, זו התגלות של אלוקים בנפש של כל אדם ואדם. יתירה מזו, זו פגישה של המוחלט בנפש האוהבת. לכן, מהותה של "ההתמצאות" באה לביטוי בפעולת הגילוי – ההוצאה מהכוח הבריאה לפועל הפגישה בין אלוקים ואדם. פעולה זו לפיכך מן הדין שתחזור ותחזור בשניות כל עוד האדם בר קיום עלי אדמות.
למאמר המלא...
|
|
הפסיכולוגים האכסיסטציאליסטים סוברים על בסיס הפילוסופים הקיומיים, שאירוע שקרה לאדם בילדותו אינו בהכרח סיבת הגורם להתנהגותו העכשווית כמבוגר. את הטבע הננו מסברים, את חיי הנפש הננו מבינים ומכירים, סברו הפילוסופים. המאמר מתכוון להסביר את הנחת הפילוסופים, שעל האדם לדעת תחילה את עצמו "דע את עצמך!" לפני שידע משהו אחר. רק לאחר שהאדם מתאמן להבין את פנימיותו והכיר את דרכו מגיע לחיי שלווה ולמשמעות עמוקה בחייו. זאת ועוד, המאמר מסביר שעקב דחיית ה"סיבתיות" צריך המתאמן ליצור מודל משלו על פני השטח- כלומר מודל האמת הנחשפת על פני השטח.
למאמר המלא...
|
|
הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית כמו הגשטלט, מאמינה שהאדם מטבעו חפשי בבחירתו כדי שהוא יהיה אחראי באופן בלעדי למעשיו כלפי עצמו וכלפי העולם ולתת עליהם את הדין. המאמר מבקש להסביר את גורם החופש כבסיס להגשמת אנושיותו של האדם במסגרת אימון, כמו כן, יסביר המאמר את היחס בין חופש, בחירה ואחריות בהגדרת האדם האוטנטי ואת אחריות העשייה העצמית של האדם כביטוי למשמעות האדם השלם.
למאמר המלא...
|